פטריגיום (Pterygium) הוא רקמת צלקת דמויית יתד המתפתחת על פני השטח של הלחמית. פטריגיום גדל בדרך כלל לאט מאוד, אך ללא טיפול עלול להתפשט מעל חלקה הקדמי של הקרנית ולגרום להפרעות בראיה. התופעה נפוצה בעיקר אצל אנשים שנחשפו להרבה אור שמש במהלך חייהם.
טיפול – במקרים קלים ניתן להסתפק בטיפול בטיפות עיניים ובמעקב אולם כאשר המצב מחמיר וגורם לחוסר נוחות מרובה ואפילו להפרעות בראייה, יש להסיר את הפטריגיום על ידי הליך ניתוחי. במקרים מסויימים, הניתוח נעשה מסיבות אסתטיות.
במהלך הניתוח הפטריגיום מוסר מהלחמית והקרנית ולאחר מכן האזור שנחשף מכוסה על ידי שתל קטן של לחמית בריאה שנילקח מהחולה או קרום אמניוטי. השתל מקובע במקום על ידי תפרים זעירים או דבק ביולוגי, כאשר לשיטת הקיבוע השלכות על משך ההחלמה.
סיבוכים ותופעות לוואי – למרות שהעין יכולה לכאוב בתחילה, הכאב ואי הנוחות אמורים להשתפר במהירות תוך 24 עד 48 השעות הראשונות לאחר הניתוח. לאחר 24 עד 48 השעות הראשונות נותרת בדרך כלל אי נוחות קלה אשר משתפרת באיטיות עם הזמן. לעתים קרובות, הראייה בעין המנותחת מטושטשת בתחילה, אך היא משתפרת בהתמדה במקביל להחלמת פני השטח של העין. אם בשלב כלשהו אי הנוחות או האדמומיות בעין גוברות, או אם מתחילה להיות פגיעה משמעותית בראייה, יש ליצור מיד קשר עם הרופא המנתח. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא הישנות הפטריגיום מאוחר יותר בהמשך הדרך, המצריך ניתוח חוזר במקרים רבים.
עשה ואל תעשה לאחר ניתוח פטריגיום
לאחר הניתוח העין תכוסה בפד בכדי להגן עליה ולעיתים קרובות הדבר גורם למעט חוסר יציבות, על כן יש להיזהר בתנועה עד שמתרגלים לפד. הפד מוסר בדרך כלל ביום שלאחר הניתוח, על ידי החולה או במשרד הרופא על פי החלטת הרופא.
יש לישון עם מגן-עין לפחות למשך שבועיים כדי להגן על העין.
בשבוע הראשון, הטיפול בעין המנותחת מורכב בדרך כלל מטיפות או משחה אנטיביוטיות ארבע פעמים ביום, כאשר בין הטיפולים באנטיביוטיקה, יש לטפל בעין בחומר סיכה לעיניים. בשבוע השני, בתנאי שפני השטח של העין מחלימים היטב, יותחל טיפול בטיפות אנטי דלקתיות וטיפול זה יימשך לרוב,בשילוב עם חומרי סיכוך, שלושה חודשים לפחות. הטיפול באנטיביוטיקה מופסק בדרך כלל כשבועיים לאחר הניתוח.
עד שהעין מהחלימה באופן מלא, פני השטח של העין פגיעים לזיהום. משמעות הדבר היא כי יש לנקוט בכל אמצעי זהירות כדי לשמור על העין נקייה ואסור לשחות עד לקבלת אישור לעשות זאת. אין להשתמש באיפור ומסקרה לפחות שבועיים מהניתוח. ניתן להתקלח ולחפוף את השיער לאחר הניתוח אולם יש להקפיד שסבון או מים לא ייכנסו לעין עד שלושה שבועות לאחר הניתוח.
פטריגיום – מה לא לעשות!
אין לשפשף את העין או לקחת חלק בכל פעילויות הנושאות סיכון נוסף של פגיעה בעין (כגון ספורט מגע וספורט אקסטרים) במשך חודש. כמו כן יש להמנע מחשיפה לכימיקלים שעלולים לגרות את העין עד שפני השטח של העין יחלימו לחלוטין. אם לחולה יש ספק אם ניתן להמשיך באחת מהפעילויות הרגילות שלו, יש להתייעץ עם רופא העיניים.
יש להמנע מנהיגה לפחות בארבעים ושמונה השעות הראשונות לאחר הניתוח. במידה ויש ראייה כפולה, חוסר נוחות בעין או דמיעת יתר, אסור לנהוג.
קשה להעריך כמה זמן בדיוק רצוי להיעדר מהעבודה. הדבר תלוי בכל עין באופן אישי ובסוג העבודה. יש אפשר לפחות שבוע אחד מנוחה כאשר מדובר בעבודה משרדית, אולם אם מדובר בעיסוק הכולל עבודה בסביבה יבשה, מאובקת או מלוכלכת, ייתכן שתידרש היעדרות ארוכה יותר.
סיטמפטומים נוספים של פטריגיום
עפעפיים דביקים לאחר הניתוח הם תופעה נפוצה. עם זאת, הדביקות אמורה להשתפר בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח. יש להשתמש בחתיכה נקייה של צמר גפן ובמים רתוחים שקוררו כדי לנקות את העפעפיים. יש לנגב בעדינות מהאף החוצה ואז להשליך את צמר הגפן ולחזור על הפעולה לפי הצורך. יש להשתמש בחתיכת צמר גפן נפרדת לכל עין ואין לנסות לנקות בתוך עפעפיים.
זמן ההחלמה לאחר ניתוח פטריגיום בעין תלוי במידה מסוימת בכמות הרקמה שהוסרה, בבריאות וביכולת הריפוי האישית של כל חולה, ובמידת הציות להוראות הטיפול לאחר הטיפול. כאשר השתל מקובע בעזרת דבק ביולוגי ההחלמה מהירה יותר מאשר כשנעשה שימוש בתפרים. בדרך כלל, העין המנותחת נרפאת תוך כחודש אולם יש הנרפאים בזמן קצר יותר, בעוד שלאחרים נדרשים כמה חודשים כדי שהמצב יחזור לקדמותו באופן מלא.